שופר של דישון
הרב יניב חניאכגאלולתשעו26/09/2016
שאלה:
האם מותר לתקוע בראש השנה בשופר של דישון?
תשובה:
השופר צריך להיות עשוי מקרן של חיה טהורה, מה שפוסל את כל החיות הלא טהורות. כמו כן שופר של פרה פסול בגלל שתי סיבות בחז"ל- שהוא לא ניתן לעיבוד בצורה נכונה ושהוא מזכיר ח"ו את חטא העגל.
שאר השופרות העשוים מכל מיני בהמות מותרים, אבל נהגו להדר לקחת שופר של איל.
בכל מקרה, העדה התימנית נוהגת מאז ומעולם לקחת שופר של דישון (נדמה לי שהיום אנחנו קוראים לזה אנטילופה), ולתקוע בו ולזה וודאי כשר...
תשובות נוספות בנושא-
התרת נדרים
ניתן לעשות התרת נדרים הן בערב ראש חודש אלול, הן בערב ראש השנה והן בערב יוה"כ. ניתן גם בכל יום במהלך עשרת ימי תשובה אם משיגים מנין.
בכל מקרה, לגבי הנידה, כיום לא נוהגים להימנע מליהיכנס לבית כנסת בזמן נידה, נוהגים להימנע מלהביט ישירות בכתב של הספר תורה בזמן שהוא פתוח, אבל לא להיכנס לבית הכנסת.
ניתן לעשות התרת נדרים הן בערב ראש חודש אלול, הן בערב ראש השנה והן בערב יוה"כ. ניתן גם בכל יום במהלך עשרת ימי תשובה אם משיגים מנין.
בכל מקרה, לגבי הנידה, כיום לא נוהגים להימנע מליהיכנס לבית כנסת בזמן נידה, נוהגים להימנע מלהביט ישירות בכתב של הספר תורה בזמן שהוא פתוח, אבל לא להיכנס לבית הכנסת.
תקיעת שופר לנשים
כמו בהרבה מאוד דברים, אין כאן צודק ולא צודק, ישנה מחלוקת הלכתית האם נשים יכולות לברך או לקיים מצוות שהזמן גרמא או לא, נשים אשנכזיות נוהגות על פי פסק הרמ"א לברך וספרדיות לא. דרך אגב, דווקא בשופר רוב הנשים מקפידותלפחות לשמוע, גם אם לא לברך.
כמו בהרבה מאוד דברים, אין כאן צודק ולא צודק, ישנה מחלוקת הלכתית האם נשים יכולות לברך או לקיים מצוות שהזמן גרמא או לא, נשים אשנכזיות נוהגות על פי פסק הרמ"א לברך וספרדיות לא. דרך אגב, דווקא בשופר רוב הנשים מקפידותלפחות לשמוע, גם אם לא לברך.
שופר תימני
התימנים נוהגים לתקוע לכתחילה בשופר של דישון שהוא גדול ומעוקל, אצל שאר העדות נהגו להשתמש דווקא בקרן של אייל ולא בשופר כזה, כמובן שתקיעה כזו כשרה.
התימנים נוהגים לתקוע לכתחילה בשופר של דישון שהוא גדול ומעוקל, אצל שאר העדות נהגו להשתמש דווקא בקרן של אייל ולא בשופר כזה, כמובן שתקיעה כזו כשרה.
מספר התקיעות
מהץורה צריכים לשמוש שלוש תרועות ולהקדים לכל תרועה תקיעה, כך לומדים חכמים מהפסוקים. מכיוון שאנו לא יודעים מהי "תרועה" בתורה- האם מה שאנחנו קוראים שברים (שלוש קולות) או מה שאנחנו קוראים תרועה (תשע קולות מהירים), או שניהם ביחד יוצא שכדי לעשות "תרועה" אחת מהתורה צריכים 3 נסיונות, לפני כל אחת יש תקיעה ממילא זה נותן עשר קולות (כי אחת התרועות היא גם שברים וגם תרועה, שלוש תקיעות לפני, ארבע קולות לתרועה ושלוש תקיעות אחרי). מכיוון שמהתורה צריך שלוש תרועות, הרי ששלוש כפול עשר הם 30 קולות, וזו המצווה מהתורה.
מהץורה צריכים לשמוש שלוש תרועות ולהקדים לכל תרועה תקיעה, כך לומדים חכמים מהפסוקים. מכיוון שאנו לא יודעים מהי "תרועה" בתורה- האם מה שאנחנו קוראים שברים (שלוש קולות) או מה שאנחנו קוראים תרועה (תשע קולות מהירים), או שניהם ביחד יוצא שכדי לעשות "תרועה" אחת מהתורה צריכים 3 נסיונות, לפני כל אחת יש תקיעה ממילא זה נותן עשר קולות (כי אחת התרועות היא גם שברים וגם תרועה, שלוש תקיעות לפני, ארבע קולות לתרועה ושלוש תקיעות אחרי). מכיוון שמהתורה צריך שלוש תרועות, הרי ששלוש כפול עשר הם 30 קולות, וזו המצווה מהתורה.
שופר
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
אכן, אם עושים את החשבון שקבעו חז"ל לצורך התקיעות (בגלל העובדה שאנחנו לא יודעים מהי תרועה, אז עושים שלוש פעמים כל תרועה), הרי שזה יוצא 30 תקיעות, וכך נוהגים לתקוע למי שחולה, או שלא יכול לשמוע בבית הכנסת.
אולם בבית הכנסת קבעו חז"ל שצריך תקיעות מיושב, שהם שלושים, תקיעות מעומד, שהם גם 30 ואז בחזרת הש"ץ עוד 30, מה שנותן לנו 90. על זה הוסיפו עוד 10 בסיום התפילה (ותרועה אחת).
לפי זה בבית הכנסת אנו תוקעים 101 תקיעות וברור שזה מה שצריך לעשות בבית כנסת.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים
